בדרך חזרה מוועידת האקלים בגלזגו, נחי, מנכ"ל החברה שייצג בין היתר את איגוד היועצים הישראלי לבנייה ירוקה, מסכם ומונה כאן את המגמות הצפויות קדימה. 
 
 
היות והמבנים אחראים ל- 40% מפליטות גזי חממה בעולם (חומרי הבנייה, תהליך בניית המבנים, השימוש בהם וההריסה בסוף חיי המבנה), להלן ארבע מגמות הנראות לעין בתחום המובילות לבניית מבנים עם 0 פליטות פחמן דו חמצני עד שנת 2050. 

 

1.מבנים מאופסי פחמן

כמות המבנים בעולם צפויה להכפיל את עצמה ב-40 שנים הקרובות, משמע הפוקוס על מבנים דלי פחמן רק ילך ויגבר, וצפוי להיות בחזית האסטרטגיה העולמית והמדינית לאפס פליטות פחמן עד שנת 2050.
ניתן להעריך שבשנים הקרובות המשרד להגנת הסביבה יכין אסטרטגיה ייעודית לבניית מבנים מאופסי פחמן (לצד מבנים מאופסי אנרגיה, פסולת ומים). מי שלא יעשה את האדפטציה יתקשה לשרוד את המהפכה.  

 

2. סטנדרטים בישראל ובעולם

תקני הבנייה הירוקה (לרבות תקני אנרגיה במבנים) ישודרגו ויהפכו יותר כמותניים. כיום אנחנו מבינים שמחזור ואופניים הינם בעלי השפעה חיובית לסביבה, בקרוב נדע בדיוק כמה פליטות פחמן דו חמצני נפלטים מכל תהליך הבנייה והשימוש במבנים, בין אם זה אופניים אל מול רכב, או חומר בידוד צמנטי אל מול זכוכית.
ברגע שכל הנתונים יהיו זמינים זה ינוהל, וינוהל היטב.

 

 

3. כלכלה מעגלית

מחזור, מעגליות וחדשנות בחומרי בנייה – בטון ממוחזר, פחמן כלוא בחומרי בנייה ועוד מושגים מפוצצים יהיו חלק משגרת החיים, לא יהיה דבר כזה כרייה וחציבה של חומרים חדשים, תכירו המושג החדש – כרייה אורבנית. 
 

 

4. disruptive innovations

באמצעות חדשנות טכנולוגית כל פעולה שעשויה לקצר את תהליך הבנייה, לצמצם את כמות חומרי הבנייה הנדרשים, לאפשר למבנים לשרוד יותר זמן, לאפשר ייצור אנרגיה on site, לצמצם או לייצר אנרגיה ילך במסלול השטיח האדום. 
 

 

,מבנים מאופסי פחמן , זוהי האסטרטגיה הבאה בתכנון וביצוע של כל מבנה בעולם, כך נצמצם משמעותית את כמות הפליטות ונשפר פני עתיד.