דמיינו את עצמכם הולכים לים עם המשפחה ביום קיצי, מעמיסים לרכב אוכל, שתייה קרה, בגד ים ויוצאים לדרך. אם תשימו את השתייה הקרה בשקית ניילון, השמש והטמפ׳ החיצונית תחמם את השתייה תוך מספר דקות ותמצאו את עצמכם שותים קולה או בירה חמה. לעומת זאת, אם הייתם חכמים ואחסנתם את השתייה בצידנית, סביר להניח שגם אחרי כמה שעות בים הבירה תהיה קרה וטעימה לשתייה.
כך גם עם הבידוד במעטפת הבית.

אנו למעשה יכולים לבחור בין שתי אלטרנטיבות: לבנות בית עם קירות פשוטים, שאינם חוצצים בין הטמפ׳ החיצונית לטמפ׳ פנים הבית, אך אז נאלץ למצוא פתרונות תמידיים לחימום וקירור הבית או לחילופין לתכנן בידוד מתאים ובצורה חכמה ולהתאים את מעטפת המבנה לאקלים החיצוני.


המודעות לבידוד החלה בישראל בסוף שנות ה-70. בעקבות משבר האנרגיה העולמי, מחירי הסולר עלו משמעותית ונוצר קושי גדול לממן את חימום הבית בצורה תמידית. בעקבות כך נכתב תקן לבידוד מבנים (ת״י 1045) המגדיר סטנדרט לבידוד מעטפת המבנה בהתאם לאזורי האקלים השונים בארץ. זאת, במטרה להקטין את הצורך בהוצאות חימום וקירור.

תקן זה נכנס לתוקף בשנת 1985 ומהווה חובה בכל בנייה חדשה בישראל. עם זאת, לצערנו מדובר בכוונות טובות בלבד, מפני שברוב המקומות בארץ לא אוכפים עמידה בתקן זה וכתוצאה מכך אנחנו עדיין בונים עם בידוד ירוד ומוצאים את עצמנו ללא התנגדות תרמית מתאימה לאקלים החיצוני.
כיום, נושא הבידוד עולה שוב על סדר היום בגלל משבר עולמי דומה – ההתחממות הגלובלית. אך לא באתי "לירק" אתכם, אלא לחסוך לכם כסף ולהסביר לכם איך לבנות בית חסכוני, עמיד בפני הטמפ׳ חיצונית ובריא יותר לדרים בו.

כבר בשלבי התכנון הראשוניים נדרש לתכנן את מעטפת המבנה, גודל ומיקום הפתחים וכן את סוג הזיגוג. בשלב זה בדיוק יש להוסיף לשיקולים השונים גם את שיקול האקלים המקומי ולתכנן את המעטפת בהתאם.

כאשר אנו מדברים על בידוד אנו מתייחסים לקירות החוץ, לממ״ד, גשרי הקור, גג, זיגוג ולמעשה לכל שטח בבית שבא במגע עם הטמפ׳ החיצונית וחללים לא מאוקלמים.

החדשות הטובות הן שההבדל בעלויות הבנייה בין בידוד טוב ומתאים לבין עלויות הבנייה של חומרים שאינם מתאימים לאקלים המקומי הינה זניחה. יתרה מכך, בידוד טוב יחסוך לכם בהוצאות חימום וקירור ויאפשר נוחות אקלימית בבית החלומות שלכם

המסקנה המתבקשת: לכו לים עם צידנית ותתכננו את הבית עם בידוד מתאים.