אפקט החממה (greenhouse effect):


התהליך שבו גזי חממה באטמוספירה מעקבים את היציאה של קרני שמש ובכך מחממים את כדור הארץ.
ללא ריכוז של גזי חממה באטמוספירה הטמפ' הממוצעת על פני כדור הארץ הייתה 18- מעלות צלזיוס.
ריכוז גבוהה מידי של גזים אלו משאיר חום רב מידי באטמוספירה ומביא לעליה מסוכנת של הטמפ'.

למה זה קורה?
הגורמים העיקריים לעליית ריכוז גזי חממה באוויר הן שימוש בפחם ונפט לייצור אנרגיה, כלי תחבורה ושריפת יערות לצרכים חקלאים. הצמחים היו בעבר גורם מאזן אשר ייצב את שיעור הגז באוויר אך כיום בעקבות כריתת עצים לצד עלייה מוגברת של שריפת נפט ופחם, הסביבה אינה מאוזנת אקולוגית.

טביעת רגל פחמנית (Carbon Footprint)


טביעת רגל פחמנית מעידה על כמות פליטות גזי חממה שנפלטים ממוצר, ארגון, אדם, מדינה או אירוע.

שתי דרכים עיקריות להפחתת טביעת הרגל הפחמנית :
1. הפחתת כמות האנרגיה אותה צורכים: שימוש במזגן יעיל יותר אנרגטית לעומת מזגן ישן שצורך אנרגיה רבה.

2. שינוי המקור הראשוני שאיתו אנו מייצרים חשמל במקור אנרגיה שפולט פחות גזי חממה – כמו החלפת תחנת הכוח הפחמית לתחנת כוח מבוססת גז טבעי או באנרגיות מתחדשות כדוגמת אנרגיה סולארית ורוח.

בנייה ירוקה (Green Building)


בנייה ירוקה, מכונה גם ״בנייה בת קיימה״ היא אוסף של שיטות תכנון ובינוי אשר נועדו להקטין את טביעת הרגל הפחמנית והאקולוגית של המבנה. הגישה עוסקת בתחומים רבים, החל משלבי תכנון הבניין ועד לבנייה עצמה.

עקרונות הבנייה מתייחסים לבריאות המבנה, אקלים האזור, כיווני רוח, חיסכון בצריכת החשמל והמים ועוד.

בנייה ירוקה משלבת טכנולוגיות חדשניות המסייעות להתייעלות האנרגטית של המבנה וניהול השטחים הציבוריים.

הטמעת הבנייה הירוקה נעשית בין השאר על ידי בידוד תרמי, התחשבות בתאורה טבעית, מנגנונים למיחזור מים, שימוש בחומרי בנייה בעל תו תקן ירוק, תאורה חסכונית וכדומה.

חזון הבנייה הירוקה הוא לבנות בית בריא ככל האפשר, חסכוני מבחינה אנרגטית וידידותי לסביבה ולמשתמש.

התחממות גלובלית (Global warming)


התחממות גלובלית מתייחסת לעליית הטמפרטורה העולמית הממוצעת בעת האחרונה.

כמעט כל החוקרים העוסקים בתחום מסכימים כי היא נובעת מפליטה מלאכותית של גזי חממה – מעשי ידי אדם והיא מתרחשת בעקבות העליה בביקוש לאנרגיה.

רוב האנרגיה שאנו מייצרים מתקבלת על ידי שריפת דלקים פוסיליים: פחם, נפט וגז אשר פולטים כמויות גדולות של גזי חממה כדוגמת פחמן דו חמצני. שריפה זו מעלה את ריכוז גזי החממה אשר משפיע על הגברת עוצמת אפקט החממה וגורם לעלייה בטמפרטורה העולמית.

העלייה בטמפרטורות משנה סדרי עולם ולכן בשנים האחרונות אנו חוזים בהצפות במרכזי ערים, סופות בעוצמות גדולות ובתדירות גבוהה, גלי חום קיצוניים ועוד.

קיימות (Sustainability)


הרצון להשאיר ירושה טובה לדורות הבאים. תהליך של שמירה על איזון באופן ניצול המשאבים, אופי ההשקעות והפיתוחים הטכנולוגיים בצורה הרמונית עם הסביבה.

תכנון מתוך ערכי קיימות, הוא הדרך אשר במהלכה יוצרים איזון בין העולם הכלכלי, החברתי והסביבתי תוך סיפוק צורכי ההווה, ללא סיכון יכולותיהם של הדורות הבאים.

טביעת רגל אקולוגית (Ecological Footprint)


טביעת רגל אקולוגית היא המדד לביקוש האנושי למערכות אקולוגיות.

המדד מתחלק לשש טביעות רגל:

  1. שטחי היבול – שטח האדמה העולמי המשמש כשדות מרעה
  2. שדות מרעה – שטח שדות המרעה העולמי המשמש להאכלת בהמות השדה
  3. דגה – שטחי הימה העולמיים המשמשים לדייג
  4. יבולים – שטחים המשמשים לגידול כל היבולים שנצרכים על ידי בני האדם והבהמות
  5. יערות – שטחי היערות העולמיים המשמשים לבנייה, דלק ונייר
  6. פחמנית – שטחי היערות העולמיים המשמשים לספיגת פחמן דו חמצני שנפלט ע"י האדם

טביעת הרגל האקולוגית משקללת את כל המשאבים הללו בצורה של מספר כמותי.

טביעת רגל כמו טביעת רגל משתנה מאדם לאדם בהתאם לתרבות הצריכה שלו ובהתאם לתרבות הסביבתית במדינה בה הוא מתגורר.